מי משלם על משבר הדיור בסין

הסימנים האחרונים חיזקו את העובדה שבייג'ין נרתעת מלחלץ יזמי נדל"ן בעייתיים. פגישת The July Plitburo הכריזה כי האחריות להצלת פרוייקטי הדיור הלא גמורים נופלת על הממשלות המקומיות. לכן אנחנו צריכים לצפות למספר רב של חילוצים ע"י הממשלה המקומית שיתוכננו במהלך החודשים הקרובים.

האפקטיביות של אמצעי החילוץ המקומיים הללו תקבע כיצד בייג'ין תגיב בסופו של דבר. אם לשפוט לפי התוכנית של ג'נגג'ואו, בירת המחוז של הנאן בנוגע לפרויקטי הדיור הבעייתים ביותר, לא נראה שהממשלות המקומיות עומדות במשימה.

על הנייר, ג'נגג'ואו הקצתה 80 מיליארד יואן (12 מיליארד דולר) לחילוץ היזמים. זה מתחלק ל-10מיליארד יואן (1.5 מיליארד דולר) מממשלת העיר ועוד 70 מיליארד יואן (10.5 מיליארד דולר) מכלי המימון של העירייה המקומית LGFVs (אלו חברות בבעלות השלטון המקומי שהוקמו לצורך גיוס כספים לבניית תשתיות עירוניות) ומהבנקים.

זה נראה שאפתני, אבל בבדיקה מעמיקה יותר, התוכנית הזאת בעייתית משתי סיבות:

1. חלק מרכזי בתוכנית הוא להשתמש ב-LGFVs כדי לחלץ את יזמי הנדל"ן המתקשים, שהם עצמם נמצאות בחובות עצומים. נראה כי LGFVs נמצאים במצב הרבה יותר גרוע מאשר יזמי הנדל"ן המתקשים שזקוקים לחילוץ. לדוגמה, ממשלת העיר מבקשת מ-LGFVs לתרום לפחות 20 מיליארד יואן (3 מיליארד דולר) לקרן החילוץ, אך ה-LGFVs עצמם צברו הפסדים של יותר מ-100 מיליארד יואן (15 מיליארד דולר) ושילשו את החובות שלהם ליותר מ-700 מיליארד יואן (כ-105 מיליארד דולר) מאז 2015.

2. ממשלת ג'נגג'ואו רוצה להשתמש בנכסים של יזמי הנדל"ן עצמם שיחלצו את עצמם. עיקרון הפעולה של התוכנית הוא שקרן החילוץ תקנה נכסים "טובים" מהיזמים המתקשים ותאפשר להם להשתמש בכסף הזה כדי להשלים פרויקטים לא גמורים. במילים אחרות ממשלת העיר מצפה מהיזמים להציל את עצמם.

הבעייתיות של זה היא ההנחה השגויה שהיזמים באמת ירצו להשתתף בתוכנית הזו. סביר להניח שאותם יזמים שדורשים חילוץ כבר נמצאים בחדלות פירעון, כך שהסיכון להפסדים עתידיים מועבר אל הנושים. אם כבר, היזמים האלה יעדיפו לחכות למיתון מאשר להיפרד מהנכסים הטובים שלהם, כיוון שאלו הם "הקלפים" היחידים שנותרו להם כדי לעשות קאמבק ברגע שהשוק יתאושש. לדוגמה חברת אוורגרנדה, עדיין מצליחה איכשהו לשרוד יותר משנה לאחר שהודיעה על התפרקותה.

שני הרעיונות הללו בלתי ניתנים לביצוע מכיוון שהם משקפים את הרצון של ממשלת ג'נגג'ואו לגלגל את התשלום עבור החילוץ על היזמים עצמם. זה מטיל את האחריות על LGFVs, אשר בתורם נשענים על היזמים שיחלצו את עצמם עם הנכסים שלהם, כי LGFVs לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד עוד כסף.

כמו כן היזמים אינם מעוניינים בכך שהממשלה תשתלט להם על העסקים. הם מעדיפים להציל את מה שנשאר ולחכות למענקים מהממשלה.

עם זאת, ייתכן שהם יצטרכו לחכות די הרבה זמן. שום חילוץ ממשלתי לא נראה כרגע באופק, מכיוון שביג'ינג מחכה לראות איך הממשלות המקומיות יטפלו במצב. במידה וביג'ינג תבחר כן לחלץ את היזמים הבעייתים זה נותן פתח לערים אחרות לשחזר פחות או יותר את התוכנית השגויה של ג'נגג'ואו, שלא תפתור את המשבר ולא תשמח אף אחד אלא בדיוק בדיוק ההיפך.

עד כמה הבעיה צריכה להיות גרועה לפני שבייג'ין תפעל, לא ברור כרגע. אבל כל עוד תוכניות החילוץ המקומיות הללו מסתמכות על העברת הכספים בין בעלי העניין, שבירת המבוי הסתום הזה כנראה תחייב את בייג'ינג להתערב בצורה הרבה יותר חזקה.

ככל שבייג'ינג נותנת לתוכניות החילוץ המקומיות הללו להתנהל זמן רב יותר, כך ההיתערבות תיהיה חזקה יותר. זה או להמשיך לתת לשוק הנדל"ן לצלוע או להתערב בצורה אגרסיבית יותר כדי לייצב את המגזר המתפורר.

מקווה שנהנהתם.

עד לפעם הבאה.

מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה